הפן הזוגי/משפחתי בפרישה
הפרישה לגמלאות היא צומת משמעותי בחיי הפורש ושלב משמעותי למשפחה ולבן/בת הזוג.
השינוי האישי שחווה הפורש משפיע על סביבתו הקרובה ונדרשת התאמה למציאות החדשה. המודעות לשינוי הממשמש מולידה הסתכלות חדשה של הפורש הן על עצמו והן על משפחתו ובן/בת זוגו. יש לזה פוטנציאל לשני הכיוונים שאיפה לחיים טובים יותר או בהלה. איך אני נתפס עכשיו מול בן / בת הזוג והילדים? מה יהיה תפקידי במשפחה עכשיו? איך שומרים ומשמרים את הזוגיות?
המחשבות על אובדן הרלוונטיות ואולי על התערערות במצב הבריאותי ו/או הכלכלי מגיעות בדרך כלל מאוחר יותר, עם הקרבה לגיל הפרישה.
אנחנו חושבים על מי שחלמנו להזדקן לצידו ולא בטוחים שהאיש/ה העייף, הנרגן, חסר הסבלנות שחי איתכם, תואם את החלומות ההם.
השינוי העתידי מחייב הכנה מוקדמת, של בני הזוג והמשפחה.
לעשות תוכניות, לדמיין את החיים ביחד, לתכנן את השבוע. ובמקביל, לעבוד על הקשר הזוגי ולטפח אותו. לארגן מפגשים עם חברים לצד זמן איכות עם תוכן. להגדיר זמן לנכדים.
אז מה עושים? מתאמים ציפיות ונותנים מרחב אישי, מסבירים ומשתפים
- לפתוח ולדבר עם בן / בת הזוג והילדים
- להציב ולהגדיר מחדש את המרחב האישי ואת המרחב הזוגי והמשפחתי.
- לבחון ולשנות במידת הצורך הרגלים ישנים לפעמים כדאי להכניס לחיים גורם שלישי מזדמן – לצאת לטיולים מאורגנים, ליזום מפגשים עם חברים ועם בני משפחה – כדי לשבור קצת את האינטנסיביות של ה"יחד".
- להבין ולקבל את השינוי בסטטוס ולהתייחס אליו כאל חידוש מרענן
- ליצור לעצמנו (אולי בפעם הראשונה בחיים) סדר חדש וחלוקת תפקידים מחודשת בהתאם לתפקידים החדשים שנוצרו.
- לכתוב צוואה