הדרך למשמעות ב"בגרות השנייה"
מאת: צחי קלנר – מנכ"ל נתיבי פרישה
פרישה מהעבודה היא אחד מצומתי החיים הדרמטיים ביותר שאדם חווה. עבור רבים, שלב זה מלווה בחשש עמוק שאינו נובע רק מהפסקת השכר החודשי, אלא מחוסר הבחנה בין שני מושגים המהווים את עמודי התווך של חיינו הבוגרים: פרנסה ותעסוקה. בעוד שהפרנסה היא המענה לצורך הכלכלי ולביטחון החומרי, התעסוקה היא המענה לצורך הנפשי בתוכן, בעשייה, בשייכות ובקשר חברתי.
- החשש מהריק: כשזהות נפגשת עם פרישה
רבים בוחרים להמשיך לעבוד גם לאחר גיל הפרישה הרשמי, לאו דווקא מתוך אילוץ כלכלי, אלא מתוך פחד מ"ריק" (וואקום) או מדעיכה קוגניטיבית וחברתית הנובעת מחוסר פעילות. הפרישה היא למעשה שינוי זהות עמוק – מזהות המוגדרת על ידי תפקיד ומעמד מקצועי, לזהות חדשה שצריכה להיבנות באופן יזום. ללא הבחנה ברורה בין הצרכים, אדם עלול למצוא את עצמו "כלוא" בקריירה שוחקת רק כדי להימנע מהתחושה שאינו "נחוץ" עוד, בעוד שפתרון הצורך שלו נמצא בכלל בתחום התעסוקה ולא בפרנסה. הבנה זו היא הצעד הראשון להפחתת החרדה.
- הבנה ובחירת הצורך: הפרמטרים הרלוונטיים
כדי לבנות תוכנית פעולה נכונה לפרק החיים הבא, עלינו לנתח את הצרכים שלנו דרך מספר פרמטרים:
- הפרמטר הכלכלי (פרנסה): האם הפנסיה והחסכונות מאפשרים את רמת החיים הרצויה? אם התשובה היא "לא", הפעילות צריכה להיות מוכוונת שכר ורווח.
- הפרמטר החברתי (תעסוקה): האם חסרה לי אינטראקציה יומיומית? האם אני זקוק לקהילה סביבי?
- הפרמטר הקוגניטיבי: האם אני מחפש לאתגר את המוח ולפתח כישורים חדשים?
- הפרמטר הערכי (משמעות): האם חשוב לי להשאיר חותם או להעביר את הידע שלי הלאה?
- דוגמאות להמחשת ההבדל: אותו תחום – פתרונות שונים
זיהוי מדויק של הצורך מאפשר לבחור בפתרון הנכון ביותר עבורנו. הנה כיצד אותה נטייה אישית יכולה להתפצל לשני נתיבים.
דוגמאות:
- אהבת ספרים וקהילה: אדם האוהב קריאה ואינטראקציה חברתית יכול להתנדב בספרייה קהילתית או להקריא סיפורים לילדים כפתרון לצורך בתעסוקה ובמשמעות. אם הצורך שלו הוא בפרנסה, הוא יוכל לבחור לעבוד בשכר כמוכר בחנות ספרים או כעורך תוכן.
- בעלי ידיים טובות וזיקה טכנית: איש אחזקה לשעבר יכול להתנדב בתיקון צעצועים עבור גני ילדים או לסייע לקשישים בתיקונים קלים בביתם (תעסוקה). מנגד, הוא יכול להציע שירותי "הנדימן" בתשלום כעסק עצמאי (פרנסה).
- אהבת הטבע והדרכה: מורה לשעבר יכולה להדריך קבוצות טיולים בחינם דרך עמותה או במסגרת חוג משפחתי (תעסוקה), או לחלופין לעבוד בשכר כמשגיחה בגנים בוטניים או בחנות לציוד מחנאות (פרנסה).
- ניסיון ניהולי וייעוץ: מנהלת בכירה שפרשה יכולה ללוות בהתנדבות יזמים צעירים בפריפריה (תעסוקה וערך). אם היא זקוקה למימון סגנון חיים מסוים, היא יכולה להציע שירותי ייעוץ עסקי בתעריף שעתי (פרנסה).
- זיקה לאמנות ויצירה: אדם שגילה את תחום הקרמיקה יכול ליצור להנאתו בסטודיו קהילתי כדרך לביטוי עצמי (תעסוקה) או למכור את עבודותיו בירידי אמנים כהכנסה נוספת (פרנסה).
- בישול ואירוח: חובב בישול יכול להתנדב במטבח קהילתי המכין ארוחות לנזקקים (תעסוקה). לחלופין, הוא יכול לפתוח "שולחן פתוח" לאירוח ביתי בתשלום או למכור אוכל ביתי בסופי שבוע (פרנסה).
- בניית משמעות ב"בגרות השנייה"
המושג "בגרות שנייה" מזמין אותנו להפוך את הפרישה להזדמנות לצמיחה. בשלב זה אנו הופכים ל"אדונים לעצמנו" – אנו אלו שבוחרים את המינונים, את התוכן ואת הסביבה שבה אנו פועלים. אושר בתקופה זו מורכב משילוב של "הנאה" (בילויים ופנאי) יחד עם "משמעות" (עשייה בעלת ערך, יצירה והכרה).
לסיכום, המעבר לפרישה אינו חייב להיות "סוף" הקריירה, אלא התחלה של ניהול זמן חדש ומדויק יותר. המפתח למעבר מוצלח הוא היכולת להפריד בין הצורך בביטחון כלכלי לבין הצורך בתוכן משמעותי. הבנה זו מאפשרת לבנות תמהיל חיים חדש המשלב פנאי, משפחה ופעילות – בין אם היא מניבה שכר ובין אם היא מניבה סיפוק לנפש בלבד – ובכך להפוך את שנות הפרישה לתקופה של פריחה והתחדשות.
